15 קילו ב120 יום.עם התחייבות כתובה.

הייתי שמונים קילו יותר. התחילו לי מחלות רקע, אם זה סכרת, אם זה מחלות לב. הגעתי למצב שאמרתי לעצמי די ומספיק. קוראים לי פטריסיה, אני בת עשרים ותשע. החודש מלאו לי פה ארבע שנים. לפני שהגעתי לפה לא התאמנתי בשום מקום. הייתי בן אדם מאוד עצלן. שינוי מטורף. אם אני נכנסתי ולא יכולתי לעשות פיזית ברפיז, לקפוץ על קופסה, לרוץ, לקפוץ בחבל כי המשקל לא אפשר לי את זה. ראיתי את האווירה. באנו לפה לשיעור ניסיון. פשוט התאהבתי. לא יודעת להסביר. היה קסם במקום הזה. אני זוכרת את הברפי הראשון שלי. כולם פה מרימים לי. זה היה עולם אחר לגמרי. האימונים פה זה לא רק פיזית, זה יותר גם מנטלית. גם אם מישהי חדשה אז אנחנו מרימות לה. שינוי שעשיתי במשקלים. תמיד הרמתי כבד, אבל עכשיו אני יכולה להגיד מרמה עוד יותר כבד. זה תהליך. זה מה שאני אוהבת במקום הזה שאני כותבת לעצמי את כל המשקלים וזה תהליך. היחס האישי, האווירה פה. כאילו אם היית אומר לי לפני ארבע שנים שאני אעשה היום ברפיז ואנסה לעשות מתח, הייתי אומרת לך בסדר, כאילו תמשיך לחלום. האימונים פה ברמה אחרת לגמרי.

בוא נתחיל מזה שהשתנה הרבה. השרירים יותר התחזקו. ירדתי במשקל המון, הגוף התחטב. קוראים לי שרון עמלול, אני בת חמישים ואחת. כעיקרון אני אחרי מחלה. הגעתי לסגולה לפני שנה וחצי. ההתחלה הייתה קשה לי אבל נורא אהבתי ונכנסתי לזה. הייתי עושה רק קצת הליכות. זהו. אני עושה פילאטיס פעמיים בשבוע עם המורה הכי מדהימה. זאת נונה. לא מוותרת עליה. האימונים היא מתאימה אותם לכל בן אדם לפי הקושי שלו, לפי הקצב שלו. באמת חבל על הזמן. פה אני מרגישה כמו בית. נותנים יחס כזה חם והם מבינים אותך ומתאימים לך הכל. באמת, זה מה שחשוב פה. לא כמו שאתה הולך לאימון שכופים עליך לעשות ואתה לא יכול לעשות את זה. ואם אתה לא בא בכיף אז זה לא שווה. צריך לבוא באהבה.